אילו זכויות יש למי שמפרסמת (או מפרסם) מידע אישי אודותיו בפומבי על אותו המידע? האם אדם אחר יכול לפרסם את המידע בפלטפורמה אחרת, או לעשות שימוש אחר במידע הזה לצרכיו?
שאלות אלה התעוררו לאחרונה בישראל בהקשר של פרסום מודעות באתרי יד שניה, המפרסמות דירה להשכרה או למכירה (וגם, רהיט, חיית מחמד או מכשיר אלקטרוני), וכוללות את פרטי המפרסמת לצורך יצירת קשר בנוגע למודעה. מדובר בפעולה שכיחה יחסית שרבים עושים מדי יום, מתוך הנחה שבהתאם לתנאים באתר בו מפרסמים את המודעה, למפרסמים יש שליטה על המודעה, ויוכלו כרצונם לערוך בה פרטים או להסירה כאשר תהיה לא רלוונטית. בניגוד לכך, כפי שעלה מפניות רבות של אנשים שפנו את הקו החם של איגוד האינטרנט, התברר להם כי ישנו אתר ad.co.il. המעתיק באופן שיטתי את המודעות המפורסמות באתרי יד שניה, ומפרסם אותן מבלי לעדכן בכך את המפרסמים המקוריים, או לבקש את רשותם.
חמור מכך, גם לאחר שהמפרסמים פנו אל אתר ad.co.il (להלן – "אתר אד") וביקשו להסיר את המודעה, הם לא קיבלו ממפעיל האתר כל מענה. זאת גם במצבים בהם המודעה כבר היתה לא רלוונטית במשך זמן רב.
איגוד האינטרנט הפנה את הפונים הללו לקבלת סיוע משפטי אל הקליניקה לזכויות אדם במרחב הסייבר באוניברסיטה העברית, אותה אני מנחה. בחוות דעת מטעמנו, הבהרנו כי פרסום המודעות בניגוד להסכמתם של המפרסמים המקוריים מהווה פגיעה בפרטיות, זאת למרות שמדובר במידע שהתפרסם כלפי כולי עלמא בעבר. ראשית התייחסנו לכך שמדובר בפרטים המסגירים מידע אישי. במודעות מופיעים שמות האנשים ומספר הטלפון שלהם, ופניות חוזרות ונשנות אליהם זמן רב לאחר הפרסום המקורי, בשל מודעה שאינה רלוונטית מהוות הטרדה ופוגעות באיכות החיים של המפרסמים לפי סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות תשמ"א – 1981 (להלן – "חוק הגנת הפרטיות"). מעבר לזאת, מדובר בפרסום המסגיר מידע אישי אודות המפרסמים, לדוגמא אודות מצבם הכלכלי (אם משכירים דירה), מצבם המשפחתי (אם מוכרים עגלת תינוק), תחום עיסוקם (אם מוכרים ציוד עסקי) וכדומה. שימוש במידע כזה שלא למטרה לשמה נמסר מהווה אף היא פגיעה בפרטיות לפי סעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות. בנוסף טענו כי האופן שבו האתר עושה שימוש במידע מהווה שימוש בשם של אדם לשם ריווח, מעשה האסור לפי סעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות, ואף מהווה עשיית עושר שלא במשפט.
ניתוח משפטי של עובדות המקרה בעידן האינטרנט, לפי חוק שנחקק בשנות ה-80 הוא מורכב. לשון החוק אינה מביאה לידי ביטוי בצורה מספקת את התפיסה העדכנית של הזכות לפרטיות, לפיה, האפשרות לשלוט במידע היא חלק מהותי ממימוש הזכות לפרטיות. תפיסה זו עולה בקנה אחד עם התפיסה של פרטיות בהקשר. לפי תפיסה זו, פרסום מידע שהתפרסם בהקשר אחד (לעניינו, המודעה המקורית) בהקשר אחר (לעניינו, פרסום המודעה באתר (AD יכול להוות פגיעה בפרטיות. מובן כי ישנה שונות בחומרת הפגיעה, בהתאם לפרטי המידע המתפרסמים במודעות השונות, אולם העיקרון העומד בבסיס הפרסומים החוזרים דומה. אני סבורה כי יש לפרש את החוק באופן בו פעולות אלה יהיו אסורות.
לאחר שבעלי האתר התעלם מפניות של המפרסמים, ואף לא התייחס לפניות שפניתי בשמם כבאת כוחם, המלצתי היתה להגיש תביעה קטנה כנגד בעל האתר בשל פגיעה בפרטיות, לאור העקרונות של חוות הדעת. לשמחתי בתי המשפט לתביעות קטנות קיבל את עמדת הקליניקה בשני פסקי דין. ראו בית משפט לתביעות קטנות בבית שמש ת"ק 29551-06-20 ויטון נ' מרגלית, ות"ק 21-11-47775 בשן נ' מרגלית.
במקרה הראשון, בית המשפט קבע במפורש, שלמרות שהמודעה הוסרה במהירות, עצם פרסומה מלכתחילה ללא הסכמת המפרסמת מהווה פגיעה בפרטיות. במקרה השני, בית המשפט דחה חלק מטענותינו לאור תוכן המודעה, אולם הורה לפצות את התובעת בשל הטרחה וחוסר הנוחות שנגרמו לה מהפרסום באתר אד. בשני המקרים הורה בית המשפט לבעל האתר לפצות את התובעות, בהתאם לחומרת הפגיעה בפרטיות של כל מקרה. עוד יש לציין כי, בעקבות פסק הדין הראשון, הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תובענה ייצוגית כנגד בעל האתר, בשם קבוצת אנשים שמודעותיהם פורסמו בניגוד לרצונם, התובענה הייצוגית אושרה, וכיום מתנהלת בבית המשפט.
השאלה העומדת בבסיס הסוגיה, באילו תנאים ניתן לפרסם מחדש או לעשות שימוש במידע שאנו מפרסמים ברחבי האינטרנט תוסיף ללוות אותנו בעתיד הקרוב בהקשרים רבים. המקרה של אתר אד הינו קל במובן זה שקל היה לדעת כי המודעות מפורסמות מחדש ונעשה בהן שימוש נוסף. הדברים מורכבים הרבה יותר כאשר השימוש במידע נעשה מבלי לפרסם את המידע כלל. כך לדוגמא מקרה של אפליקציה העושה שימוש בפעילות של עובדים ברשת linkedIn על מנת לחזות עובדת מחפשת עבודה חדשה ולהתריע בפני המעסיק שלה, כל זאת ללא ידיעתה. פרטי המקרה שונים, אולם תביעה שהגישה LinkedIn כנגד האפליקציה נדחתה בארה"ב, בעוד שבית המשפט שם דגש על החשיבות של התחרות החופשית בנגישות למידע. (וראו hiQ Labs, Inc. v. LinkedIn Corp., 938 F.3d 985 (9th Cir. 2019).
בסביבה כזו, הצורך להגן על הזכות לפרטיות לצד שמירה על תחרות וחדשנות הולך וגובר.
