בכמה מילים- ספר/י על עצמך ועל איך הגעת לאקדמיה
במשך כל חיי הבוגרים התעניינתי בחיבור שבין אקדמיה ומחקר ובין עשייה חברתית – בין אם בכלים משפטיים ובין אם בכלים חינוכיים. בחרתי בלימודי משפטים מתוך רצון לעשות שימוש בכלי המשפטי לשם קידום צדק חברתי וזכויות אדם, וכך, באופן טבעי למדי, בתום לימודי התואר הראשון בחרתי להתמחות באגודה לזכויות האזרח – שם עסקתי בעיקר בסוגיות של עבודה ורווחה וכן בזכויות נשים. לאחר שקיבלתי את תואר עו"ד הנכסף, רציתי להמשיך ולשלב בין מחקר, חינוך ועשייה משפטית-חברתית. כך יצא שבמשך ארבע שנים שילבתי בין כמה עיסוקים - לימודי תואר שני במשפטים עם תזה, במסלול משפט חברה ופוליטיקה באוניברסיטת תל אביב, עבודה כעו"ד במרכז תמורה למניעת אפליה, ועבודה כמנחת קבוצות ומנחה באגודה לזכויות האזרח ובאמנסטי אינטרנשיונל. אחרי ארבע שנים אינטנסיביות סביב שלל העיסוקים הללו, רציתי להתמסר למחקר משפטי וכך נסעתי ללמוד לימודי תואר שני נוסף במשפטים באוניברסיטת ייל. בייל היתה לי האפשרות להתמסר למחקר וכתיבה במשך שנה שלמה, בסוגיות של עבודה ורווחה וזכויות נשים, וזו היתה ללא ספק אחת השנים המשמעותיות בחיי. כשחזרתי לארץ התעורר בי שוב הרעב לעשייה חברתית וכך מצאתי את עצמי בשתיל, כמרכזת תחום דמוקרטיה וזהויות. באותה התקופה עלו לכותרות אירועים רבים של הדרת נשים, שדרבנו אותי ונשים נוספות להקים את הפורום נגד הדרת נשים מיסודה של שתיל, אותו ריכזתי במשך כשנתיים. לאחר כשנתיים של עבודה אינטנסיבית בסוגיות של שינוי חברתי, התעורר בי שוב הרעב האקדמי-משפטי, וכך התגלגלתי להיות מנהלת מקצועית של המרכז לחינוך משפטי קליני באוניברסיטה העברית. באותה התקופה הקמתי גם את הקליניקה לזכויות נשים בעבודה באוניברסיטה העברית, אותה הנחתי במשך שנתיים. החזרה לאקדמיה גרמה לי לרצות לחזור למחקר ולהתעמקות בכתיבה ובחשיבה תיאורטית. לפני כשלוש שנים החלתי את לימודי הדוקטורט שלי בנושא זכויות עובדים בעידן האינטרנט בהנחייתו של פרופ' גיא דוידוב, מומחה בעל שם עולמי לדיני עבודה. 
היום אני משלבת שוב בין שלוש תחומי העיסוק החביבים עליי – את מרבית זמני אני מקדישה לכתיבת הדוקטורט ולמחקר. לצד זאת אני מנחה אקדמית של הקליניקה לזכויות נשים וכלכלה באוניברסיטה העברית. כמו כן אני מילגאית קרן אייסף לצמצום פערים בחינוך, ומשמשת כחברת וועד מנהל של מכון "שחרית" ושל מרכז "תמורה למניעת אפלייה" – מה שמאפשר לי להתעסק גם בסוגיות של חינוך, משפט וצדק חברתי בפרקטיקה ממש, ולא רק בתיאוריה. 

מה נושא המחקר שלך? האם תוכל/י לתת דוגמה או שתיים?
המחקר שלי עוסק בזכויות עובדים בעידן האינטרנט ונכתב כדוקטורט מאמרים. הרציונל שעומד בבסיס הדוקטורט הוא כי עידן האינטרנט הוביל לשינויים רבים בחברה, שהשפיעו גם על מיצובם וזכויותיהם של עובדות ועובדים, באופן שמחייב אותנו לחשוב מחדש על זכויות יסוד של עובדים/ות ולאתר פתרונות משפטיים יצירתיים המותאמים לעידן האינטרנט. היות ואנו מצויות/ים בעיצומה של מהפיכת האינטרנט, השיח המשפטי בנושא הינו עדיין בראשיתי, ואני מקווה כי עבודת הדוקטורט שלי תוכל לסייע בהסדרה הראשונית של זכויות עובדים בעידן האינטרנט. 
דוגמא ראשונה שאפשר לתת בהקשר זה היא סוגיית הזכות לפרטיות של עובדים/ות בעידן האינטרנט. הטכנולוגיה הוירטואלית מאפשרת למעסיקים/ות להתחקות אחרי פעילות העובדים/ות שלהן/ן באופן מקיף, בעלות מאד נמוכה, פעמים רבות ללא ידיעת העובדת. בנוסף, המרחב הוירטואלי והרשתות החברתיות מאתגרים את ההגדרות הקלאסיות של המושג פרטיות באופן שמוביל ל"פרדוקס פרטיות" – א/נשים משתפים היום יותר ויותר מידע ברשת, אבל מתייחסים למידע הזה כמידע פרטי כל עוד הוא הועלה במרחב חברתי-וירטואלי מוגדר. תופעות אלו ואחרות שייחודיות לעולם האינטרנט, מאתגרות את המושג "הזכות לפרטיות" של עובדים, בפרקטיקה ובתיאוריה, ומחייבות אותנו לאתר פתרונות יצירתיים שמתאימים למרחב החדש וליחסי עובד/ת-מעסיק הקלאסיים.
דוגמא נוספת היא המושג "זמן עבודה" ו"מקום עבודה" – אם בעבר העבודה היתה מתבצעת במרחב מוגדר ומוסדר, והיתה מסתיימת ברגע בו העובדת שבה הביתה, בעידן האינטרנט העבודה יכולה להימשך גם בבית – באופן שמאתגר מושגי יסוד שקשורים לזמן בשדה העבודה. המושג "זמן עבודה", והזכויות השונות שנובעות ממנו – שכר-פר-שעה, הגבלת מספר שעות העבודה ביום, תשלום מוגדל עבור שעות נוספות, שעות מנוחה, ועוד – מקבלים משמעות שונה בעידן האינטרנט, כשפעמים רבות ההסדרה הקלאסית של המושגים הללו איננה רלבנטית עוד. המאמר השני שלי בעבודת הדוקטורט מבקש לעמוד על השינויים הללו ולאתר להם פתרונות חדשניים שמותאמים לעידן האינטרנט. 

איך הגעת לנושא הזה דווקא? עד כמה הרקע האישי/מקצועי שלך הוביל אותך לזה? נתקלת בשאלות כאלו בתפקידים הקודמים שמלאת?
מאז ומתמיד התעניינתי בסוגיות של עבודה ורווחה, הן בפאן האקדמי-מחקרי והן בפאן המשפטי-מעשי. במסגרת ההתמחות שלי באגודה לזכויות האזרח טיפלתי בעיקר בזכויות של עובדי/ות קבלן, וסייעתי לעו"ד בניסוח כתבי-תביעה של עובדי/ות קבלן וכן בעריכה של זכותון בנושא. בהמשך הדרך, במרכז תמורה למניעת אפליה, טיפלתי, בין היתר, בתיקים של הטרדה מינית במקום העבודה ובמקרים של אפלייה בקבלה לעבודה על רקע אתני. עבודת התזה שלי באוניברסיטת תל אביב נכתבה בנושא הזכות להבטחת הכנסה בהנחייתם של פרופ' נטע זיו ופרופ' גיא מונדלק – מומחה לדיני עבודה. גם באוניברסיטת ייל לקחתי בעיקר קורסים שקשורים לדיני העבודה (האמריקאים) וסוגיות של פמיניזם ושינוי חברתי. 
כשהתחלתי לעבוד כמנהלת מקצועית של המרכז לחינוך משפטי קליני, לצד ד"ר עינת אלבין ששימשה אז כמנהלת אקדמית של המרכז, חשבנו להקים קליניקה נוספת במרכז. ד"ר אלבין עצמה היא חוקרת מומחית בתחום דיני עבודה, ולאור העניין שלי בתחום בחרנו להקים את הקליניקה לזכויות נשים בעבודה, מתוך רצון לחשוף ולחנך סטודנטיות/ים לעשייה בנושא. את הקליניקה לזכויות נשים בעבודה הנחיתי באופן קליני במשך שנתיים. פרופ' גיא דוידוב, שימש אז כמנחה האקדמי של הקליניקה לזכויות נשים בעבודה. ההיכרות עם הכתיבה והמחקר המשפטי של פרופ' דוידוב עוררו אצלי את הרצון להמשיך ולהעמיק בתחום דיני העבודה, מהפאן המחקרי דווקא. כך התגלגלתי לכתוב את עבודת הדוקטורט שלי בהנחייתו של פרופ' דוידוב. הבחירה בעולם העבודה היתה טבעית ומתבקשת מאליה, לאור העיסוק הקודם שלי בנושא, ואני מלווה עד היום, כמנחה אקדמית הפעם, את פעילות הקליניקה לזכויות נשים בעבודה (בשמה החדש - "הקליניקה לזכויות נשים וכלכלה"). 
עם זאת, הזווית האינטרנטית היתה חדשה לי והגעתי לעסוק בנושא האינטרנט והמרחב הוירטואלי ללא היכרות קודמת. מה שהוביל אותי לבחור בשילוב הזה שבין עולם עבודה לעולם האינטרנט דווקא, זו סקרנות גרידא. השינויים שעידן האינטרנט הוביל להם ריתקו ומרתקים אותי עד היום – ההתנהלות של חברים/ות בפייסבוק, ההתמכרות לווטסאפים וקריאת מיילים מתמדת מן הנייד, תצורות עבודה חדשות שלא היו קיימות בעבר (כמו באמזון או באובר) – כל אלו ועוד גרמו לי לתהות על התמורות החברתיות שהחברה שלנו עוברת בעקבות הטכנולוגיה הוירטואלית וממשק האינטרנט, ועוררו בי את הרצון לחקור את השפעות האינטרנט על השדה המוכר לי – הוא שדה דיני העבודה.  

האם בעידן הסייבר יש משהו מיוחד שהופך את ההתמודדות בסוגיה שאת/ה חוקר/ת למורכבת יותר, ביחס לתקופות אחרות? כיצד?
קתרין סטון מתארת בספרה  KATHERINE V.W STONE., FROM WIDGETS TO DIGITS
איך עולם העבודה השתנה לאורך ההיסטוריה. כך, האופן שבו עבודה התבצעה בעידן החקלאות שונה לחלוטין מהאופן בו עבודה התבצעה בתקופה בה החלה המהפיכה התעשייתית. בדומה לכך, המהפיכה המשרדית-ממוחשבת הובילה לתמורות רבות בשדה העבודה. עידן האינטרנט מהווה המשך ישיר למהפיכה המשרדית-ממוחשבת שחווה שדה העבודה בעקבות המצאת המחשב. לכל תקופה ותקופה יש מאפיינים ייחודים משלה, דרכים חדשים לביצוע עבודה, השפעה אחרת על יחסי עובד/ת-מעסיק, ובעיקר – השלכות שונות על זכויות עובדים ואתגרים חדשים שמצריכים פתרונות משפטיים שמותאמים למציאות המשתנה. על רקע זה, לכאורה, ניתן היה להניח שעידן האינטרנט והתמורות שהוא הביא איתו לשדה העבודה אינן שונות באופן מהותי מהשינויים שהתרחשו בשדה העבודה לאורך ההיסטוריה, בכל עידן ועידן. עם זאת, כפי שאני מבקשת לטעון בעבודת הדוקטורט שלי, בהסתמך על כתיבה סוציולוגית בתחום של הוגים כדוגמת :
ZYGMUNT BAUMAN, MANUEL CASTELLS, CHRISTIAN FUCHS, URSULA HUWS
ואחרים, עידן האינטרנט שונה מהעידנים שלפניו בכך שהוא מערער על הנחות יסוד חברתיות ומשפטיות שהיו לנו לאורך ההיסטוריה, ושעל בסיסן למעשה התפתחו כללים משפטיים לאורך השנים. 
כך לדוגמא, עולם האינטרנט מערער באופן תמידי ומעשי על האבחנה הקלאסית בין פרטי לציבורי – דברים שנחשבו בעבר כשייכים לספירה הפרטית, נחשפים היום באופן שגרתי בספירה הציבורית. בדומה לכך, עידן האינטרנט מערער על מושגי היסוד של "זמן" ו"מקום" – הכתיבה הסוציולוגית בנושא מדגימה היטב כיצד מהפיכת האינטרנט מאפשרת לאנשים "לשהות" וירטואלית בו זמנים במקומות שונים ובזמנים שונים. מידע נמסר היום תוך שניות, ללא מגבלות של זמן ומקום. בעידן האינטרנט עבודה יכולה להתבצע על ידי עובדים/ות בהודו, ולהיות מנוהלת על ידי מנהלים/ות בארה"ב כשקהל הלקוחות מצוי בכל רחבי העולם. הגבולות המוגדרים של זמן ומקום שעמדו בבסיס העשייה האנושית בעבר, השתנו לחלוטין בעידן האינטרנט. בהמשך ישיר  לכך, ההגדרות הברורות של "זמן עבודה" ו"מקום עבודה", עליהן פירטתי קודם לכן, התערערו לגמרי. הגדרות בסיסיות אחרות מאותגרות אף הן בעידן האינטרנט. כך לדוגמא, ההגדרות של "עובדת" לעומת "פרילנס" – הגדרות העומדות בבסיס משפט העבודה - עברו תמורות משמעותיות בעידן האינטרנט. הממשק הוירטואלי מאפשר לערער על יחסי העבודה הקלאסיים, ולהפוך את האלגוריתם למנהל-"מעסיק" החדש. 
אל מול הערעור המתמיד הזה על הגדרות יסוד, והפיכתן להגדרות גמישות ונזילות יותר, מצוי עולם המשפט. עולם המשפט, מעצם טיבו וטבעו, נשען על הגדרות משפטיות ברורות ומתוחמות ועל כללים ברורים של טוב ורע, אסור ומותר. הגמישות והעמימות שעידן האינטרנט ייצר סביב מושגי יסוד המשפטיים כדוגמת "זמן עבודה", "עובדת", "מקום עבודה", הובילו לאתגרים חדשים לעולם המשפט – הן ברמה התיאורטית והן ברמה הפרקטית. בעיני, האתגרים הללו שונים באופן מהותי מהאתגרים הקודמים שניצבו בפני עולם המשפט לאורך ההיסטוריה. עולם המשפט, שמושתת על יציבות וודאיות, מתבקש עתה להתמודד עם העמימות והאמורפיות שעולם האינטרנט מביא עימו. מדובר באתגר מסוג חדש, שמחייב אותנו, ציבור המשפטניות והמשפטניים, לחשיבה יצירתית כדי להיות רלבנטיים לעולם המשתנה סביבנו. האתגר הזה חשוב מאד בעיני דווקא בשדה העבודה, לאור יחסי הכוח הברורים שמצויים בבסיסו בין העובדת למעסיקה, והחשש שמעסיקים ינצלו לטובתם את האמורפיות שאופפת אותנו כיום. 

אחרי שהסברת את הבעיה אותה את/ה מבקש/ת לחקור, מהו הפתרון? מהו המודל הראוי לדעתך? עד כמה הוא ניתן ליישום?
כיצד ניתן להסדיר זכויות עובדים ולדאוג על שמירה על זכויות עובדים ועל יציבות וודאיות בעולם המשפט, לנוכח הגמישות והאמורפיות שעולם האינטרנט מביא עימו?  
זו השאלה שאותה אני מבקשת לבחון בכל אחד ממאמרי הדוקטורט שלי. בכל מאמר אני מציעה כמובן פיתרון אחר, בהתאם לסוגיה הקונקרטית של הפרק. אולם העקרונות והכללים המנחים שאני מבקשת ליישם, זהים בכל אחד מן הפרקים:
א.    ראשית, אני טוענת כי בכדי להסדיר סוגיה משפטית בעידן האינטרנט, חשוב להתבסס על הארכיטקטורה של עולם האינטרנט, ולא להתנגד לה. זאת בהמשך לכתיבתו של Lawrence Lessig שסובר כי הקוד הוא המשפט, והטכנולוגיה הוירטואלית היא-היא זו שמסדירה בסופו של יום את עולם המשפט וקובעת מה חוקי ולגיטימי ומה לא. כך, גם אני מבקשת לטעון בהקשר של שדה העבודה, כי הפתרון משפטי וההסדרה של יחסי עובד/ת-מעסיק/ה, צריכים להתבסס על הארכיטקטורה של הטכנולוגיה הוירטואלית .כך לדוגמא, בעולם האינטרנט, פעמים רבות העבודה מתבצעת מהבית, בשלט רחוק, באופן שעשוי לפגוע בזכות לקבל שכר פר-שעת עבודה, היות ולא כל שעות העבודה מדווחות. פגיעה אפשרית נוספת היא בזכות למנוחה, היות ולעיתים העובדת ממשיכה לעבוד גם בערבים, בלילות ובמהלך הסופ"ש בכדי להיות עובדת חרוצה ויעילה ומבלי שתהיה לה אפשרות ליהנות ממנוחה אמיתית. פיתרון משפטי שמבקש להתבסס על הארכיטקטורה של הטכנולוגיה הוירטואלית ולא להתנגד לה, איננו מבקש להחזיר את שדה העבודה "לעידן הישן" - לעידן בו זמן העבודה ומקום העבודה היו מתוחמים בחלל מוגדר ומסודר שאין אפשרות לזלוג ממנו. לדידי, פיתרון שכזה הוא חסר סיכוי במציאות הטכנולוגית של ימינו. אלא, הפתרון המשפטי המיוחל צריך לרתום את הטכנולוגיה הוירטואלית לטובתו ולהתבסס עליה – כך לדוגמא, ניתן לעבור למודלים חדשים של ספירת זמן עבודה ופיצוי עבור עבודה מרחוק, בהתבסס על הטכנולוגיה הוירטואלית
ב.    שנית, אני סבורה כי בעולם הוירטואלי של אי ודאות וגמישות תמידית, הפתרון המשפטי המיוחל צריך להתמקד (גם, או בעיקר) בפרוצדורה ולא רק במהות, היות והמהות עשויה להשתנות באופן תמידי. יחסי הכוח המובהקים בשדה העבודה בין עובדת-מעסיק, יחד עם עקרונות היסוד של עידן האינטרנט, מחייבים אותנו לדאוג למעטפת פרוצדוראלית שתאפשר שמירה אמיתית ורלבנטית-למציאות של זכויות עובדים. בהמשך לכך, בעידן האינטרנט, שדה העבודה צריך לשים דגש מיוחד על זכותם של וועדי עובדים/ות לקחת חלק אינטגרלי בכל הליך והליך, על מתן זכות שימוע אמיתית לעובדת, על שקיפות מלאה בכל מה שנוגע למדיניות פרטיות, למספר שעות העבודה שהעובדת עבדה בחודש מסוים, וכו. כך, אע"פ שפעמים רבות מהות הזכות עשויה להשתנות לאור השינויים הטכנולוגיים, הקפדה על כללים פרוצדוראליים תוודא כי הרציונל והתכליות שנמצאות בסיס הזכות המשפטית, עדיין תישמרנה.  

מה הצעד הבא בחיים האישיים/מקצועיים?
ראשית לכל, אני מקווה לסיים את עבודת הדוקטורט בהקדם ולהמשיך לשלב הבא בחיי. אשמח מאד אם תיקרה בדרכי ההזדמנות להמשיך ללימודי פוסט-דוקטורט בארה"ב. ישנם לא מעט מכוני מחקר מתקדמים בפקולטאות השונות למשפטים בארה"ב, שמשלבים בין שיח משפטי-חברתי לבין תובנות סוציולוגיות על עולם האינטרנט. אשמח מאד לקחת חלק באחד ממכוני המחקר הללו, ולהביא אליו את עולם הידע שלי סביב דיני עבודה ותיאוריות של דיני עבודה בעידן האינטרנט. לאחר מכן אשמח מאד להשתלב באחד מן המוסדות האקדמיים בישראל ולשלב בין מחקר והוראה בתחום דיני העבודה ועולם האינטרנט, ובין עשייה קלינית-חינוכית בנושא. או בקיצור, אני מקווה שבהמשך הדרך אשוב לתחומי העיסוק מהם התחלתי ואותם שילבתי כמעט לאורך כל הדרך – מחקר תיאורטי-משפטי, חינוך משפטי ועשייה משפטית. כשהפעם, השילוב יהיה ממוקד ומקצועי יותר, לאורו של תחום הידע החדש שרכשתי לי – חברה, משפט ואינטרנט. 

מסר "לאומה"?
קודם כל אני רוצה להודות למרכז הסייבר על התמיכה הכלכלית והאינטלקטואלית הנדיבה לאורך כל הדרך. משמח מאד שיש חממה סייברית בתוך הפקולטה שמאפשרת להיחשף לתחומי ידע נוספים בעולם הסייבר. 
המסר שלי לתיאורטיקניות/ים בנושא, נחלק לשניים, בהתאם לתחומי העיסוק:
1.    לתיאורטיקניות בתחום דיני עבודה, המסר שלי הוא - השינויים הטכנולוגיים כבר כאן. אי אפשר להתנגד אליהם היות וזה קרב אבוד מראש. אנחנו צריכות להתאים את שדה העבודה לארכיטקטורה של עולם האינטרנט, כך שזכויות עובדים תהיינה רלבנטיות לעולם המשתנה סביבנו, וניתן יהיה ליישם אותן במציאות הקונקרטית של ימינו, ולא רק עלי-ספר.
2.    ולתאורטיקניות בתחום דיני הסייבר, המסר שלי הוא – המושג סייבר וביטחון סייבר, רחבים הרבה יותר מסוגיות של ביטחון במובן הקלאסי והצר של המילה. עולם הסייבר והאתגרים שהוא מביא עימו אינם מצטמצמים רק לסוגיות של פשיעה או לחימה בינ"ל וירטואלית. עולם הסייבר הביא עימו תמורות חברתיות שונות שרלבנטיות לשדות ידע משפטיים רבים אחרים – כדוגמת שדה העבודה. אם אנחנו רוצות/ים להיות רלבנטיות לדיון בסוגיות אקטואליות ולאתגרים האמיתיים שעולם הסייבר הביא עימו – אנחנו חייבות לפרוץ את גדרי השיח הבטחוני ולבחון את ההשפעות של עולם הסייבר גם על שדות נוספות, כדוגמת שדה העבודה, המשפחה, העיר, ועוד. אנחנו צריכות לשאול בכל שדה ושדה אלו אתגרים עולם הסייבר הביא עימו, וכיצד עולם המשפט יכול לטפל בהם? אילו קשיים משפטיים חדשים עומדים בפנינו? ומהו הפתרון המשפטי היעיל והראוי ביותר בעולם הסייבר האמורפי החדש? הביטחון האישי של הפרט יכול להתערער לא רק במצב של איום על אתרי ממשלה או בנקים, אלא גם כאשר היציבות הכלכלית או המשפחתית שלו מתערערת בעידן האינטרנט. 
אם נשכיל לשלב בין עולם הסייבר לבין שדות הידע הקלאסיים, נוכל לפתח תובנות חדשות שהינן רלבנטיות יותר למציאות המשתנה, ומעשירות לעולם הידע התיאורטי.